חנוכה הפך כבר מזמן לחג המופעים ולמסחטת כספים להורים. למה אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף בחנוכה? בעיקר בגלל הרגלים רעים שמוליכים אותנו אל אותם מלכודות מדי שנה. איזה הרגלים רעים? תתפלאו – לא הסופגניות:
1. חוסר תכנון: חג החנוכה חל מדי שנה באותו תאריך. ובכל שנה אנחנו תמיד מופתעים כשהילדים בבית ולא בבית הספר. חנוכה ( כמו כל חופש אחר של הילדים) , מצריך תכנון פיננסי: תקציב. תכננו מראש תקציב ובעקבותיו תכננו פעילויות מתאימות. נסו זאת עוד השנה – ותראו את התוצאות בבנק בדיוק שמונה ימים לאחר מכן.
2. כניעה ללחץ: אין מצווה מיוחדת ללכת להופעות בחנוכה. אבל אם הולכים היערכו מראש- הנחות , הטבות ומתנות לכרטיסים ניתן לקבל במועדוני צרכנות, מקומות עבודה וכרטיסי האשראי. חפשו את ההטבות וההנחות.
• יש מפיקי הופעות שמקצים כרטיסים בחינם לזקוקים לכך. כדאי לברר.
• בצד ההופעות הגרנדיוזיות והיקרות ניתן למצוא הפקות צנועות וזולות יותר, אך לא איכותיות פחות, אפילו ב 19.90 ש"ח לכרטיס. את הטענה של הילדים "אבל כולם הולכים ל…." הפכו לדיון על לחץ חברתי וצרכנות נבונה. רגשות אשם על הורות בלתי מספקת? לא בבית ספרנו. גבולות והשכלה כלכלית חשובים יותר .
• קחו חטיפים ושתיה מהבית. כאשר מדובר על מחירי מזון במזנונים נראה כי בעל הבית השתגע – לקיצוניות השנייה.
• קבעו עם הילדים מראש – הליכה להופעה לא מחייבת קניית מזכרות בדוכנים של חולהו או תקליטו, גם כשהם אומרים "אבל קיבלתי מסבתא דמי חנוכה". את דמי החנוכה מסבתא אפשר לנתב למשהו אחר שהם רוצים.
• על מחיר הכרטיס הוסיפו נסיעה, חנייה ושעות עבודה ואז תדעו מה המחיר האמיתי.
• התאימו את ההופעה לגיל הילדים- לא חייבים לשלוח את כל הילדים לאותה ההופעה ולשלם עבור ילד בן שנתיים וחצי כרטיס.
3. השעמום מביא לידי הקניון: משפחות רבות רואות בבילוי בקניון סוג של ברירת מחדל: דרך טובה להפגת השעמום. בקיץ בורחים אליו למזגן ובחורף נעים בו יותר משיטוטים ברחוב הגשום.. מדובר באסון תקציבי. שלא תבינו לא נכון: אין פסול בקנייה בקניון כשאתם יודעים בדיוק מה מטרתה, באים וקונים בצורה עניינית ולא נגררים לשיטוט לא נודע ברחבי הקניון רב הפיתויים. באתי, קניתי, הלכתי.
4. מעות חנוכה: אתם נותנים לילדים דמי חנוכה – והם רצים לקנות את המשחק הראשון שצדה עיניהם. תנו להם כלים לחיים ולמדו אותם איך להתנהל נכון – הסבירו להם שכסף שקיבלנו במתנה אמנם מתאים לפינוק ולכיף, אך כדאי לבדוק מה עוד אנחנו יכולים לעשות בכסף ולערוך רשימה של סדרי עדיפויות. למשל: עודדו אותם לקבוע כמה מהכסף יושקע בקניות וכמה כדאי להם לחסוך לעתיד, איזה משחק ייתן להן תמורה טובה לכסף ואיזה לא – ותנו להם לקחת אחריות על ניהול דמי החנוכה, כל זאת בהתאם לגיל הילד וליכולותיו, כמובן.
טיפ לסיום: חג החנוכה מסתיים בדיוק שמונה ימים לאחר שהוא מתחיל. תכנון שמונה ימים הוא משימה אפשרית בהחלט. תשאלו את החשמונאים.
באדיבות: פעמונים