עו"ד ארז מודעי חושף את עשרת הסימנים לתרגיל עוקץ בהתהוות.
כולנו מכירים תרגילי עוקץ בהם 'מרדימים' את הסוחר, קונים ממנו כמות גדולה של סחורה ללא כיסוי ומיד לאחר מכן נעלמים מבלי לשלם את הכסף.
מעטים יודעים שקיימים גם תרגילי עוקץ מסוכנים ביותר בעסקאות בינלאומיות, האורבים ללא מעט חברות, יבואנים ויזמים ישראלים.
הנוכלים המבצעים תרגילי עוקץ בעסקאות ייבוא הם מתוחכמים, ערמומיים ומסוגלים לגרום לצד השני לשלם ממון רב, בשביל לנצל הזדמנות לעשות הון, אך בסופו של יום להיוותר עם הפסדים קשים ומתסכלים.
עו"ד ארז מודעי, העוסק בעסקאות בינלאומיות, מנדב 8 טיפים לביצוע עסקאות ייבוא בטוחות שימנעו ממכם להפוך לקורבן הבא של תרגיל עוקץ.
1. הזדמנות גדולה להכנסה פנטסטית
מעל כל תרגיל עוקץ מסופר סיפור, על פי רוב סיפור פיקנטי ו"סודי".
הסיפור יכול לעסוק באונייה של סוכר, בה מועברת סחורה בשווי עשרות עד מאות מיליוני דולרים, או במשלוח זהב גדול שיכול להגיע להיקף של מיליארד שקל, ובשל היקפן העצום של העסקאות הללו, הן עלולות להתגלות כתרגיל עוקץ.
בעסקאות כאלה ההזדמנות לכאורה אדירה, וכך היא גם מוצגת. הסיפור לרוב יעסוק במישהו שמכיר מישהו, שלחוץ מאד להיפטר מסחורה ומוכן להוריד את מחירה, נניח, באחוז. "אם למשל מדובר בעסקה שעניינה 200 קילו זהב – היקף העסקה הוא במחירים של היום ערך 7 מיליון דולר. אחוז אחד של רווח ממנה יכול להגיע כיום ל-70 אלף דולר" אומר עו"ד מודעי, "ואם יש אפשרות למכור בכמה אחוזים יותר, כמו שסיפור העוקץ מתיימר, אז לכאורה אפשר לעשות "בקלות" וב"מהירות" כמה אלפי דולרים".
2. מקור שקשה לבדוק
מקור העסקה על פי סיפור המסגרת יהיה קשה מאד לבדיקה ולאימות. הסיפור יכול להיות על "מורדים שמצאו משלוח של אבקת זהב", או "השתלטו על בנק לא ידוע של שליט מושחת", בנק שאין לו זכר או רישום, או טוב מכך – "שליט מושחת המנסה למכור ממקום מסתורו אוצרות שהחזיק בבנקים בחו"ל", שאין לו כביכול גישה אליהם – למשל בבנק בהונג קונג.
הדבר דומה לעוקץ הניגרי, ובונה על תאוות הבצע של הקורבנות. בעוקץ ניגרי מדובר באנשים שפונים אליך על מנת למלט סכום כסף אל חשבון הבנק שלך. הם כביכול בלחץ זמן ומבקשים ממך לפתוח חשבון בנק מיוחד. הפקיד של הבנק, שהוא חלק מתרגיל העוקץ ואיננו עובד כלל של הבנק (שעל פי רוב גם איננו קיים כלל), מבקש ממך דמי ביול ואגרות מראש ונעלם, או לחלופין, מבקש ממך את הרשאה לחשבון הבנק שלך, ואז מושך ממנו כסף עד כמה שמתירה לו המסגרת.
לדברי עו"ד ארז מודעי, על מנת לבדוק את מקורות העסקה, ניתן להשתמש במספר בדיקות אובייקטיביות ומקובלות בתחום. אם מדובר למשל בעסקת הזהב, ניתן לבדוק אם מטילי הזהב האמורים רשומים במקום כלשהו, אם הם מאוכסנים בבנק מסודר,? אם ניתן להביא את הסחורה לבתי זיקוק ושם לערוך להם הערכת שווי מסודרת, אם ניתן לספק ניירות שיכולים להעיד על כשרות הסחורה וכדומה. על פי רוב סיפור הכיסוי סביב העסקה יכלול הסברים שיסבירו "למה לא ניתן לעשות שימוש באמצעי בדיקה אלה". כשמדובר למשל ב"מורדים במנוסה", מן הסתם הם לא יוכלו להעביר את הסחורה לבדיקה, לא תהיה להם ניירת מתאימה וכדומה. במקרים כאלה ממליץ עו"ד מודעי לא לקחת סיכונים מיותרים ולסגת מהעסקה המוצעת.
3. מסתוריות ואלמנט של מצוקה
סיפור הכיסוי של תרגיל העוקץ צריך להסביר מדוע הגורם המוכר פונה דווקא אליך. הסיפור יכיל לרוב אלמנטים לפיהם העסקה לא בדיוק חוקית, ושאם יידעו עליה בארץ ממנה יוצאת העסקה ילאימו את הסחורה או יחרימו אותה. סיטואציה כזו מסבירה מדוע הגורם המוכר מוכן לוותר על סכומי כסף נכבדים על מנת לבצע את העסקה איתך. הסיפור בנוי כך שייתן מענה לכל התהיות שלך כקונה, יסביר שההזדמנות הזו ידועה רק למעט מאוד אנשים, וילחץ עליך לפעול מהר בטרם תוחמץ ההזדמנות. בסיפור יהיה גם תמיד אלמנט של מצוקה מהצד של המוכר, כמו לדוגמא שהמוכרים חייבים למצוא נתין זר על מנת לבצע את העסקה ולכן הם מוכנים לוותר על חלק נכבד מהרווחים. עו"ד מודעי אומר שעם מלוא האמפתיה, דווקא מצוקה של הצד השני אמורה להדליק אצלך נורות אזהרה.
4. הנוכל יבקש מקדמה
כל דבר שיגרום לנוכל להרוויח מבלי לתת תמורה, עלול להתגלות בדיעבד כעוקץ. על כן פעמים רבות הצד העוקץ לא יבקש את כל סכום העסקה, ויסתפק ב"מקדמה קטנה על החשבון", שנראית באופן יחסי כסיכון ששווה לקחת. לאחר העברת הכסף, העסקה כבר לא תצא לפועל כי העקצן כבר עשה את שלו.
מבצע העוקץ עשוי לדרוש לא רק כסף מזומן, אלא לעיתים קרובות יותר דווקא ערבות בנקאית או מכתב אשראי. הדבר לא נובע מכך שהגורם העוקץ חושש שלא יקבל את הכסף, אלא משום שמהלך כזה מעניק לו חזות של איש עסקים אמין ומקצועי. הרי לא ניתן לחשוב על איש עסקים שמכבד את עצמו שמבצע עסקת זהב בהיקף של 7 מיליון דולר, מבלי לדרוש מכתב אשראי.
מצד שני, לעיתים גם בעסקאות אמיתיות יש דחיפות וסיפורים שנראים פנטסטיים.
איך נדע אם אנחנו בעוקץ או שמא מפספסים את עסקת חיינו?
לדברי עו"ד מודעי, מה שיוציא את העוקץ מתרגיל העוקץ במקרה זה, הוא למצוא גורם שלישי המקובל על שני הצדדים, שישמש כנאמן לסכום הכסף עד לקבלת התמורה. אפשרות נוספת היא שימוש בשיטת CAD: כמו בהחלפת שבויים, אתה משחרר סחורה ומקבל את הכסף, או להיפך. סירובו של הצד השני לקדם פתרון ברוח הזו, והתעקשותו על מקדמה כלשהי אמורה לאותת לכם כי מדובר בנוכל ושווה לסגת מהעסקה.
5. העסקה נראית בטוחה
הצד העוקץ ינסה ליצור רושם, בכל מיני דרכים, שכספך מובטח. הדבר נעשה ראשית על ידי יצירת חזות מאוד מקצועית הן ליזם והן לחפצים ולמוסדות המאכלסים את העסקה. אתרי אינטרנט מפוארים, מכתבים שבראשם מתנוססים שמות של בנקים ידועים, חתימות אלקטרוניות, חזות יוקרתית של איש העסקים, וילה מפוארת בפרברים יוקרתיים או יאכטה מפוארת הן מספר דרכים להפגין יציבות ואמינות ולתת לפיתיון את התחושה שהוא בידיים בטוחות. מצד שני, את כל האמצעים שפורטו להלן, ניתן לפברק בקלות יחסית (ראה הסרט 'המשחק') מבלי שההוצאות עליהם יגרדו את התשואה המובטחת מהעוקץ.
לדברי עו"ד מודעי, על מנת לבדוק אם העסקה כשרה או מסריחה, יש לבקש הוכחות לכך שעסקה שכזו כבר עבדה פעם או פעמיים בעבר, וכן, יש לחפש הוכחות לביצוע עסקאות שכאלו שניתן להתרשם מהן ישירות. על פי רוב, בתרגילי עוקץ אין הוכחות ואין לקוחות מרוצים שניתן לשוחח עימם. לדברי עו"ד מודעי הוא תמיד ממליץ ללקוחותיו לומר שהם יהיו מעדיפים להיות אלו שנהנו בפעם השנייה בהיסטוריה מעסקה חלומית שכזו.
6. לחץ של זמן
מוטיב לחץ הזמן יופיע כמעט בכל תרגיל עוקץ: "העסקה חייבת להיסגר תוך שלושה ימים", "השלטונות עומדים להלאים את האוצר או את הבנק בו מאוכסן הזהב", או לחלופין "העסקה יכולה לצאת לפועל רק לפני החג" ובחג כידוע הבנקים לא עובדים במשך מספר ימים, ואז הדבר עלול לעכב את העסקה עד שהיא תהיה לא כדאית.
לחץ הזמן נועד להקשות על הצד הנעקץ לבצע בדיקות ולאתר חוות דעת על העסקה. כך מצטמצם הסיכוי שהנעקץ יעשה את ההחלטה הנכונה.
עו"ד ארז מודעי טוען שלמרות שיש לחץ בזמן, יש לבצע בדיקה על מידת אמינות העסקה. אחת הדרכים היא ליזום משבר מדומה. יש להראות לצד השני נכונות לביצוע העסקה, אבל לא לפי מגבלת הזמן שהתבקשה. צריך לומר לצד השני ש"אנחנו לא יכולים לספק את הכסף בעוד שלושה ימים, אלא רק בעוד שבוע", למשל. אם מגבלת הזמן הקשה של הצד השני פתאום מתפוגגת, זה סימן לכך שלחץ הזמן היה מלאכותי ואינדיקציה מצוינת לתרגיל עוקץ. אם, לעומת זאת, הצד השני נעמד על הרגליים האחוריות ומתעקש על מועד העסקה, ייתכן והלחץ אמיתי, והעסקה אמיתית.
7. זהות המציע מסתורית
היעדר היכרות עם הצד השני וזהות מסתורית חוזרים על עצמם בהרבה תרגילי עוקץ. סיפור הכיסוי מדבר במקרים רבים על מרדפים, חיים מאויימים, ריחוק גיאוגרפי וגורמים שלא יאפשרו לצד הנעקץ להכיר את הצד השני בעסקה. מרכיב זה של היעדר היכרות או אנונימיות אמור להפעיל נורות אזהרה אצל הצד הנעקץ. אם מדובר בבנק שוויצרי מוכר מאוד כצד שמספק את הסחורה, אפשר להאמין לו. אך כשמדובר בבן של צ'יף מאד חשוב מגאנה, הסיכוי לנפילה ולעוקץ מוכפל בעשרות עד מאות מונים.
לעומת זאת, גם אם מקור העסקה מוכר לנו, אך הוא יושב בטריטוריה שאין בה כבוד אמיתי לחוקים בינלאומיים, יהיה קשה מאוד לאכוף עליו הסכמים כלשהם.
על מנת לעמוד על אמינותם של גורמים המגיעים מארצות רחוקות, ממליץ עו"ד ארז מודעי לנסות ולבקש מאותו גורם להיפגש עמך במדינה מערבית בטענה ש"בשביל עסקה של 70 מיליון דולר שווה לו להגיע לגרמניה". על פי רוב במקרים של תרגיל עוקץ, התשובה לכך תהפוך לסבוכה. לרוב הגורם המבצע לא יוכל להגיע לארץ מערבית, ובמקרה הטוב הוא יאמר שבן הדוד שלו יוכל להיפגש איתכם במקומו. אגב, אם תגיעו לפגישה שכזו, רוב הסיכויים שלא יחכה לכם שם אף אחד. למה לבזבז משאבים על אנשים חשדנים כשאפשר לעבור לקורבן הבא שיהיה הרבה פחות זהיר.
8. הרדמת הנעקץ
בעסקאות ייבוא ומסחר בינלאומי שיטת ההרדמה פחות רווחת ומתאימה יותר לעוקצי ייצוא. תסריט ההרדמה מדבר על רקימת עסקאות קטנות בונות אמון בין הגורם בחו"ל ליבואן, כאשר מספר מרכיבים שפורטו קודם חוזרים על עצמם גם במקרה זה: מקור עלום, חזות עסקית יוקרתית שקל לבנות אותה, משרד שכור, חותמות של עסק, אתר אינטרנט יוקרתי וכדומה. בתחילה מתבצעת שורה של עסקאות אמיתיות בין שני הגורמים. אך לבסוף כאשר היבואן נרדם, הוא מעביר סכום גדול של כסף, אך לא מקבל כל סחורה בתמורה. במקרה שכזה, האינדיקציה לעוקץ יכולה להתבטא למשל בעלייה בנפח העסקאות תוך כדי שינוי בתנאי התשלום, או לחתירה להשגת סכום גבוה ולא מובטח מהנעקץ על ידי הנוכל.
לדברי עו"ד מודעי, בביטוי "לא מובטח" נכלל הכול: אין ערבויות, אין בטוחות, העסקה מתבצעת במקום מרוחק, אי אפשר להגיע אל הסוחר וכדומה. כמו כן, יש לזכור שעוקץ במקרים כאלה מכוון לא רק אל הנעקץ, שהוא היבואן, אלא גם כלפי הבנקים שנתנו לו הלוואות.
חשוב לדעת שהנוכל יוצר אמינות מצד הקורבנות וגם מקרב הבנקים, שעדים לעסקאות המתבצעות בפועל, ולכן מוכנים להגדיל את היקף האשראי שניתן למבצע העוקץ.
עו"ד ארז מודעי הוא חבר בלשכת עורכי הדין, בעל תואר שני MBA מהמסלול למנהלים של רקאנטי באוניברסיטת תל אביב. עו"ד מודעי מיסד ומנהל Modai Group, מתמקד בעסקאות בינלאומיות, טכנולוגיה, תעשיה, רכש, ועסק במשך שנים בתחומי העסקאות הבינלאומיות, המחשוב והרכש בתעשייה האווירית במהלכן היה שותף למשאים ומתנים עם ממשלות וחברות מכ- 30 מדינות