למה עדיין צריך טלפון ביתי?

שאלה מצוינת עם כמה תשובות משכנעות – על המכשיר והטכנולוגיה ה-"עתיקים״ שמסרבים להיעלם מהעולם ועדיין רלוונטיים ונחוצים גם בעולם הטכנולוגי של ימינו

שלמה זבולון

לא מזמן שאל אותי מישהו בעבודה למה אני עדיין מחזיק בקו טלפון ביתי. כמו לרובנו, גם לי יש סמארטפון עדכני, עד כמה שפס היצור של 2017 עדיין נחשב כזה, ואני נהנה עד מאוד משלל האפליקציות והאפשרויות שמוצעות לי בכף היד. ועדיין, על המכשיר ה״מיושן״ הזה שיושב לי בבית אני לא מוכן לוותר. עם כל הכבוד לחידושים והמצאות, שהצליחו למגר מהעולם כמה מכשירים שאבד עליהם הכלח (מי אמר פקס ולא קיבל?), וליישומים שיכולים להכיל את כל הספריה (הכותרים והמוזיקה), הטלפון הביתי לא נעלם מהתמונה.

בעיני, הסיבות לכך מגוונות וההרגל הוא רק אחת מהן. כולנו גדלנו עם אחד כזה בבית, חלקנו התענגו על טלפון החוגה הכבד בעל הצלצול הרעם, אחרים זכו שהמכשיר הראשון שיכירו יהיה מבוסס מקשים. כמה מאיתנו התרגשו כאשר הושקו חידושים, כגון שיחה ממתינה או כוכבית 43 – שירותים שנדמים ארכאיים, אבל שינו את חיינו הרבה לפני שכולנו נהיינו מומחים לענייני דור שלישי, רביעי וחמישי. אז מהן הסיבות שבזכותן הטלפון הביתי עדיין איתנו ולא צפוי להיעלם בזמן הקרוב?

לא טעון טעינה

אם יש משהו בלתי נסבל בטלפונים חכמים הרי זה אורך חיי הסוללה. בשונה מהטלפונים ״הטפשים״ שהיו פופולריים עד בוא הדור השלישי, נדמה שהסוללה בסמארטפונים תמיד נמצאת על סף קריסה. טלפון קווי, שזמין כבר מאז שנות ה-90 גם בגרסה אלחוטית, (כמעט) לעולם לא יכפה עליכם לחפש במשרד אחר מטען פנוי. בשעות שבהן לא תהיו בבית הוא ינוח במקומו ובשובכם תוכלו להשתמש בו בלי לחשוש שמא בכל רגע תתנתק השיחה.

נאמן למשימה

לפעמים נדמה ששכחנו מה מטרתו האמיתית של אותו ״שיח רחוק״, אמצעי תקשורת בעל יכולת העברת קול דו-כיוונית. הטלפונים החכמים כבשו אותנו בסערה, על שלל יישומיהם המרשימים, עד שיש מי שמתייחס לשיחות נכנסות כאל מטרד. עד כמה מטרד? עד כדי המצאת כמה סוגים של טלפון-רחוק-מהטלפון, גאדג׳ט חינני וקומפקטי, שמתפקד על תקן מכשיר משני שיושב על אותו הקו ומאפשר לכם לקבל שיחות בלי להפסיק את הקאנדי-קראש. אין ספק שמדובר באחת ההמצאות היותר מיותרות, בעיקר בהתחשב בעובדה שאם כל מה שאתם רוצים זה טלפון שמוציא ומקבל שיחות, בטוח יש אפשרויות זולות יותר.

אלמנט ההפתעה

בכל פעם שאני מתקשר לבית הורי, אני לא יודע מי ירים את השפופרת וגם המרים לא יודע מי המתקשר, ככה זה כשההורים מחזיקים טלפון אלחוטי בלי שיחה מזוהה. נכון, פעמים רבות כשהטלפון הביתי מצלצל נדמה לנו שמהעבר השני יהיה מתרים או סוקר שאין לנו חשק לדבר איתו, אבל כמה זה נעים פתאום לשמוע קול מוכר ואהוב. חביבות עלי במיוחד השיחות להן עונה אחי הקטן (16), ילד טוב ירושלים, וככל שנחה עלי הרוח וככל שהוא לא מזהה את קולי, אני מותח אותו כהוגן, כמו בימים עברו.

איכות (ובריאות) ללא תחרות

עם כל הכבוד לכל הטלפונים הסלולריים, ויש לי הרבה כבוד, שיחות בטלפון קווי מבטיחות איכות ללא תחרות. סביר להניח שהשקט היחסי של הבית לעומת הרחוב או הרכב משחקים תפקיד מרכזי, אבל כך גם התשתיות. במקרים בהם אתם רוצים לבצע שיחות ארוכות בלי שתבער לכם האוזן ובלי התראות בלתי פוסקות שמטרטרות בעין ובאוזן, תגלו מחדש עד כמה המכשיר הזה נוח והולם את המשימה.

לומדים לקחת אחריות

אם יש לכם ילדים קטנים, אתם בודאי מכירים את ההתלבטות האם לתת סמארטפון לילדים – ובכל מקרה, לילדים שעדיין אינם בוגרים מספיק מבחינתכם בכדי להחזיק טלפון סלולרי משלהם, הטלפון הקווי יכול להיות פתרון מוצלח גם בהיבט החינוכי: לתת להם תחושת אחריות וללמד אותם נימוסים. עודדו אותם להתקשר לחברים באמצעות הטלפון הקווי במקום לבקש להשתמש בסלולרי שלכם. כך הם יקבלו גישה לעולם בלי להרגיש שכולו נמצא בקצות אצבעותיהם.

כשחזרתי הביתה באותו יום התקשרתי לאותו העמית מהקו הביתי. אחרי ששלחתי אותו לבדוק אם זורמים לו מים בברזים (מה חשבת, שתצא לך קולה?) המשכנו לשוחח עוד כמה דקות על ענייני היום עד שהשיחה התנתקה. הוא כנראה הגיע לאזור בלי קליטה או שהרשת בדיוק קרסה לאיזה זמן. מסוג הדברים שרק מחזקים את עמדתי: כנראה שגם ב-2018 עדיין כדאי להחזיק בבית טלפון קווי.