האם כל שיעול או נזלת הם שפעת? איך נבדיל בין הצטננות פשוטה לבין שפעת? מהן דרכי המניעה והטיפול במחלות אלו? האם "תרופות סבתא" יעילות? מתי יש לפנות לרופא, ומתי המחלה מחייבת טיפול אנטיביוטי? מאת: דר' הרצל סלמן, מומחה לרפואה פנימית ומחלות ריאה מנהל מחלקה פנימית ג' בי"ח השרון
האם כל שיעול או נזלת הם שפעת? איך נבדיל בין הצטננות פשוטה לבין שפעת? מהן דרכי המניעה והטיפול במחלות אלו? האם "תרופות סבתא" יעילות? מתי יש לפנות לרופא, ומתי המחלה מחייבת טיפול אנטיביוטי? מאת: דר' הרצל סלמן, מומחה לרפואה פנימית ומחלות ריאה מנהל מחלקה פנימית ג' בי"ח השרון
בכל שנה, לקראת חודשי החורף, מתעורר החשש מפני מחלות דרכי הנשימה הגורמות לתחלואה, אובדן ימי עבודה ובמקרים מסוימים אף כרוכים בסיבוכים קשים.
הצטננות (common cold):
הצטננות היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י נגיפים (וירוסים) ופוגעת בדרכי הנשימה העליונות (אף, לוע, צינורות הנשימה הגדולים). הלוקה במחלה מתלונן על כאבי ראש וכאבי גרון קלים, התעטשות, נזלת ולעיתים גם שיעול. המחלה גם מלווה לרוב בחום לא גבוה.
המחלה נמשכת כשבוע. סיבוך אפשרי של הצטננות הנו התפתחות של דלקת במערות האף (סינוסיטיס).
חשוב להבדיל הצטננות משפעת אמתית, מדלקת חיידקית של הלוע והשקדים, מסינוסיטיס וכן מדלקת ריאות.
באם הסימפטומים נמשכים, מלווים בחום גבוה, כאבי גרון חזקים בבליעה או כאבים במצח ונזלת מוגלתית יש לפנות לרופא על מנת לאבחן מצבים אחרים ולקבל טיפול בהתאם.
הטיפול בהצטננות הנו טיפול בסימפטומים ואינו משנה את מהלך המחלה. כידוע, אין חיסון לווירוסים הגורמים להצטננות ואין טיפול אנטי-וירלי יעיל. אנטיביוטיקה אינה טיפול לזיהומים הנגרמים ע"י נגיפים והשימוש בה בהצטננות מוגבל לסיבוכי המחלה.
רוב התכשירים לטיפול בתסמינים של הצטננות נמכרים ללא מרשם רופא וכוללים: משככי כאב קל והורדת חום, תכשירים המפחיתים גודש באף ותכשירים לשיעול. רצוי להימנע משימוש בתכשיר המדכא שיעול כמו קודאין ויש ליטול רק בהוראת רופא כאשר השיעול מאד טורדני בעיקר בלילה.
כאן המקום לציין, שבחולים מסוימים נזלת ושיעול בחודשי הסתיו הנם ביטוי לאלרגיה, אסטמה. חולים אלו ניתן לזהות על פי תיאור אופייני ואבחנה הנעשית ע"י רופא.
שפעת (influenza, flu):
שפעת נגרמת ע"י 3 סוגים של נגיף (B ,A ו-C) והיא פוגעת בעיקר בדרכי הנשימה העליונות. שפעת היא מחלה עונתית הפוקדת את אזורינו בחודשי הסתיו המאוחרים ובחורף.
המחלה פוגעת בכל שנה ב- 10% מהאוכלוסייה (לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות ביוסטון בכל שנה יש כמיליון חולים בארה"ב והשפעת אחראית למעל 100,000 אשפוזים בבתי חולים מדי שנה). מדי מספר שנים המחלה נפוצה יותר ונושאת אופי של מגפה.
בשנת 2009 הופיעה שפעת מזן נוסף N1H1 המוכרת גם כ"שפעת החזירים". שפעת זו הופיעה גם בחודשים שאינם מועדים לתחלואה כמו חודשי הקיץ. זן זה של שפעת פגע וגרם לסיבוכים גם באנשים צעירים ובריאים וכן בנשים בהריון ועלול לגרום לדלקת ריאות ולא-ספיקה נשימתית חריפה.
לעומת הצטננות לשפעת ישנה התחלה חריפה יותר עם חום גבוה, כאבי ראש חזקים יותר, שיעול יבש שכיח וכן בדומה להצטננות כאבי גרון וגודש באף. תלונות שכיחות שאינן מופיעות בהצטננות הנן כאבי שרירים ועייפות רבה. מחלת השפעת נמשכת כ 1-2 שבועות.
הסיבוכים של שפעת קשים יותר ושכיחים בעיקר בקשישים עם מחלות רקע ובילדים קטנים. הסיבוכים כוללים ברונכיטיס, סינוסיטיס, דלקת ריאות, דלקת של המוח (אנצפליטיס). במקרים של מחלות רקע כמו אי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליות וסוכרת ישנה לרוב יציאה מאיזון והחמרה של המחלה.
ההדבקה מאדם לאדם היא דרך מערכת הנשימה (שיעול, התעטשות, דיבור) ולעיתים גם מגע עם הפרשות של דרכי הנשימה ע"י מגע ידיים למשל גורם להדבקה במחלה. תקופת הדגירה של הוירוס בגוף לפני
הופעת המחלה הנה 1-4 ימים. בתקופה זו ישנו סיכוי להדבקות וכן במשך השבוע הראשון של המחלה. ההדבקה הנה בעיקר בעת שהייה בחדר סגור עם חולים, לכן יש לדאוג לאוורור החדר.
מניעה וטיפול:
בניגוד להצטננות ישנו חיסון יעיל כנגד שפעת (גם כנגד "שפעת החזירים). החיסון ניתן בזריקה ויש לקבלו מס' שבועות לפני החורף בכדי לאפשר לגוף ליצור נוגדנים כנגד המחלה. החיסון עלול לגרום למחלת חום קלה וזמנית. ובמקרים נדירים עלולה להתפתח תגובה אלרגית לחיסון. בעולם פותח גם חיסון הניתן בתרסיס לאף. החיסון מומלץ במיוחד לקבוצות גיל מעל 65, חולים כרוניים (מחלות לב, ריאות, כליות, כבד, סוכרת), חולים במוסדות כרוניים, עובדי בריאות וציבור.
בשנים האחרונות פותחו תכשירים אנטי-ויראליים אותם ניתן לקחת גם לאחר התפתחות המחלה. תרופות אלו עשויות לקצר את משך המחלה ולהקל על הסימפטומים (בעיקר הוכחה יעילותו ב"שפעת החזירים"), אולם יש להיות בטוחים שמדובר בשפעת ויש ליטול אותן תוך 24-48 מתחילת המחלה.
בנוסף למאפיינים הקליניים ניתן לאבחן שפעת ע"י משטח אף.
בדומה להצטננות הטיפול בשפעת הנו בעיקר טיפול תומך, דהיינו: מנוחה, תכשירים נגד כאבים ולהורדת חום, תכשירים המפחיתים גודש באף ולהקלה על השיעול. יש להדגיש שאין לתת לילדים תכשירים המכילים אספירין (עקב סכנה לתסמונת ריי המתבטאת באי-ספיקת כבד והפרעה במוח).
יש לחזור ולציין, שאנטיביוטיקה אינה טיפול לשפעת, וניתנת רק בזיהום חיידקי הנובע מסיבוכי מחלת השפעת. פנייה לרופא מומלצת בחולים מעל גיל 65 , בחולים עם מחלה כרונית ברקע, חום גבוה וממושך, חום גבוה, כאבי ראש, הקאות וקושי להסתכל באור, כיח מוגלתי או נזלת מוגלתית.
"תרופות סבתא":
מדור לדור ומפה לאוזן עוברים טיפולים שונים שברובם אין הוכחה ליעילות מדעית, אך לא תמיד ניתן להתווכח עם הצלחה בפרט כאשר אין בכוחם להזיק. מדובר בדבש ובצל לשיעול ונזלת, תה חם ומרק עוף לשפעת. אכילת שום הוכחה כמשפרת את פעילות מערכת החיסון, אך לא נבדקה בשפעת. שמירת חום הבית וחימום הגוף בחורף תורמת לעמידות הגוף כנגד מחלות. וכמובן הימנעות מעישון ומשתיית משקאות חריפים.