איך מתמודדים עם נשירת שיער

נהוג לחשוב שנשירת שיער היא עניין לגברים בלבד, אבל נשים רבות סובלות גם הן מנשירה בשלבים שונים – ויש מה לעשות

 

רויטל מור

נשירת שיער בקרב נשים היא תופעה מוכרת, גם אם לא מדברים עליה הרבה. נשים רבות סובלות מדילול השיער ונשירה עם העלייה בגיל או כתוצאה מנתונים גנטיים. אבל הרקע לעיתים יכול להיות גם אירועים טראומטיים: נשים רבות סובלות מנשירת שיער כתוצאה מאירועים טראומטיים לגוף או לנפש כגון הריון ולידה, מחלות, תזונה לא מאוזנת וחסכים בחומרים הדרושים לתפקוד המערכת. הבשורות הטובות הן שבניגוד לגברים – בקרב נשים לרוב נשירת שיער היא זמנית והפיכה, אם מטפלים בה כיאות.

איך מזהים נשירה, ומה תמיד כדאי לעשות כשיש נשירת שיער?

בניגוד להתקרחות גברית הנובעת לרוב מגנטיקה ומתבטאת בעיקר בנסיגת קו השיער והיווצרות "מפרצי" שיער ברקות, איבוד שיער אצל נשים במתבטא באופן שונה. נשירה ודילול שיער אצל נשים בא לידי ביטוי בשני אופניים בעיקר: קיצור משך החיים של השערות והפיכת השערות לדקיקות. לכל שערה יש מהלך חיים צפוי: צמיחה, מנוחה ונשירה. במקרים בהם מהלך חיים זה מופרע והשערות עוברות למצב נשירה לפני זמנן, הדבר יתבטא בשערות רבות הנותרות על הכרית לאחר השינה, בפתח הניקוז במקלחת או במברשת לאחר סירוק.

ישנן סיבות רבות הגורמות לנשירת שיער בקרב נשים, רובן זמניות. למרות זאת, סיבות זמניות רבות יכולות להביא את הגוף למצב של חוסר שיגרום בתורו לנשירה מוגברת והמשך איבוד נפח השיער. כדי למנוע מצבים אלו, רצוי לבצע מספר בדיקות במידה והתגלתה נשירת שיער מרובה. בדיקה ראשונה היא בדיקת לגילוי חסרים תזונתיים, בדיקה שנייה היא בדיקה לזיהוי שינויים הורמונליים. גם אם הסיבה לנשירה היא הריון ולידה (אחת הסיבות הנפוצות) – כדאי תמיד לבדוק שלא נוצרו חסרים בזמן ההריון, לדוגמה של ברזל, ויטמינים שונים או חלבונים – שהם בתורם יאריכו ויעמיקו את תופעת הנשירה.

אירועים טראומטיים

אירועים טראומטיים נחלקים לאירועים המהווים טראומה לגוף ואירועים שמשפיעים על הנפש. הקשר ישיר יותר בין אירועים שעוברים על הגוף ובין נשירת שיער, אבל גם טראומות נפשיות כגון גירושין, אובדן אדם קרוב או אפילו לחץ בעבודה יכולים להשפיע. למצבי סטרס יש השפעה על תפקודי הגוף – כאשר הגוף מכין את עצמו להתמודדות עם מצבים קשים הוא ממזער את ההשקעה ב"פריפריה": העדיפות תהיה לשמירה על תקינות המערכות החיוניות של הגוף, ושיער אינו כלול בקטגוריה זו. אם הבעיה היא מצבי מתח נפשיים, יש למצוא דרכים להירגע על מנת לפתור את הבעיה. שיעורי יוגה או מדיטציה ופעילות ספורטיבית תורמים לאיזון והרגעה במצבים כאלו ויכולים לעזור בבעיית הנשירה.

אירועים טראומטיים מסוג שונה הם אירועים גופניים: ניתוח, תאונה, ירידה תלולה במשקל ואפילו הריון ולידה או שפעת קשה נחשבים לאירועים שהינם טראומטיים לגוף. גם כאן הגוף נכנס למצב שימור המערכות החיוניות, דבר היכול להתבטא בנשירה ודילול השיער. לרב הנשירה תבוא לידי ביטוי לאחר האירוע, לעתים כמספר חודשים אחריו. מטבע הדברים, הגוף חוזר למסלול עם הזמן לאחר אירועים כאלו. רצוי לבדוק שלא נוצרו חסרים עקב המצבים הללו שיש להשלים בתזונה נכונה או על ידי לקיחת תוספי תזונה מתאימים.

חוסרים תזונתיים

קיימים חומרים שונים הדרושים בתהליך צמיחת ושימור השיער. חסרים במרכיבים אלו עלול לגרום לנשירה מוגברת ודילול השיער. חסר בחלבון, ויטמין B, חומצה אורטו-סליצילית, ביוטין, גופרית, אומגה 3 או ברזל יכולים לגרום לנשירת שיער. תזונה מאוזנת הכוללת חלבונים וירקות ירוקים יכולה לדאוג להשלמת החסר. חלבונים וברזל המקור העיקרי שלהם הוא מן החי: בשר, עופות, דגים או ביצים אך קיימים מוצרים רבים מהצומח שגם בהם ניתן למצוא מקורות טובים לחלבון או ברזל: קטניות שונות (אפונה, שעועית, חומוס, סויה ומוצריה), גרעינים וזרעים (צ'יה, פשתן, שומשום או אגוזים שונים) וכן בירקות ירוקים.

כדאי לשים לב שלא רק חסרים יכולים לגרום לנשירה אלא גם עודפים. עודף ויטמין A, לדוגמה, גורם גם הוא לנשירה.

חוסר איזון הורמונלי

נשירת שיער קשורה קשר הדוק למצב ההורמונלי בגוף, במיוחד לאיזון הורמונלי של הורמוני המין. עודף הורמוני מין גבריים יכולים לגרום לנשירה, עודף היכול להיווצר ממגוון סיבות נפוצות. שינוי או הפסקת לקיחת גלולות למניעת הריון, שחלות פוליציסטיות, גיל המעבר ולידה – כל אלו מפרים את ההיזון ההורמונלי של הורמוני המין ועלולים להשפיע גם על מצב השיער והנשירה. במקרים אלו, התייעצות עם רופא ושינוי מרשם או מינון עשויים לעזור.

חוסר איזון בבלוטת התריס הוא גם גורם משמעותי בנשירת שיער בקרב נשים, גורם שיש לוודא ולטפל בו בזמן כיוון שהוא עלול להתפתח ולגרום לתוצאות חמורות יותר.

תרופות

גורם נוסף לנשירה הוא טיפולים תרופתיים שונים, לדוגמה טיפולים לדילול הדם, הורדת לחץ דם, ליתיום, תרופות לטיפול בדלקות ראומטיות ותרופות אנטי דיכאוניות יכולות לגרום כולן לנשירה ודילול השיער. במידה וזו הבעיה יש להיוועץ ברופא ולשקול תרופות חלופיות.

עודף עיסוק בשיער

כאשר השיער הוא מוקד ניסיונות אופנתיים תמידי, לא כולם מקצועיים או זהירים, השיער נוטה להיות חשוף לחום גבוה (פן, מגהצי או מתלתלי שיער), חומרים כימיים משיכות חזקות לצורך יצירת דוגמאות מורכבות וכדומה. חשיפה ממשוכת להתעללות כזו יכולה לגרום נזק לשיער גם היא ולהביא לנשירה מוגברת שלו.

 

השיער הוא חלק מאתנו. נשירה יכולה להעיד על בעיה או חוסר ולכן כדאי להתייחס אליה תמיד. אפשר לשמור על השיער ואפילו למנוע בכך יצירת חסרים גם במערכות הגוף החיוניות.