הילדים שלנו הם הדבר החשוב ביותר בחיינו. מרגע שהם נולדים אנחנו עסוקים ללא הרף בניסיון להבטיח את רווחתם, את בריאותם, את אושרם. לפעמים אנחנו עוסקים בכך בעל כורחנו ממש – זה פשוט חזק מאתנו. אנחנו רוצים שהיצורים האלה, שבאו לעולם דרכנו, יהיו בריאים ומאושרים. זה הכול. בקשה פשוטה לא…?
הילדים שלנו הם הדבר החשוב ביותר בחיינו. מרגע שהם נולדים אנחנו עסוקים ללא הרף בניסיון להבטיח את רווחתם, את בריאותם, את אושרם. לפעמים אנחנו עוסקים בכך בעל כורחנו ממש – זה פשוט חזק מאתנו. אנחנו רוצים שהיצורים האלה, שבאו לעולם דרכנו, יהיו בריאים ומאושרים. זה הכול. בקשה פשוטה לא…?
ככל שהם גדלים, הדרך להבטיח זאת נהיית יותר ויותר מורכבת ופתלתלה. ככל שייתבגרו, כך תפחת ההשפעה שיש לנו על עיצוב עולמם ועתידם. זו הסיבה שהורים טריים חשים פעמים רבות דחיפות – לסדר הכול עכשיו, להבטיח שהילדים יקבלו את החינוך הטוב ביותר, הטיפול הטוב ביותר, היחס הטוב ביותר. הבעיה היא שבמירוץ המתמיד אחר המסגרות הכי טובות, הרופאים הכי מיומנים או משחקי ההעשרה הכי טובים, אנחנו לפעמים שוכחים לטפח את הדבר הכי בסיסי. את המודל הראשוני ביותר שממנו הילדים לומדים ושואבים השראה, שאותו הם מחקים: אנחנו.
כוחם של מעשים וכוחה של המציאות חזקים יותר מכוחן של מילים. גם אם נטיף לילדים השכם והערב לא לצעוק ולהרביץ – אם הם יראו בבית התנהגות אלימה (אפילו שאינה מופנית כלפיהם) – זה מה שייטמע בנפשם וייעצב את דפוסי התנהגותם. וזו רק דוגמה כמובן.
כדאי שנעצור רגע ונבחן את חיינו. האם אנחנו מאושרים, מוגשמים, מסופקים? האם אנחנו נחמדים לחברינו, להורינו, לילדינו? האם אנחנו חיים בזוגיות טובה, של הדדיות, שיתוף ותקשורת? הזוגיות היא אלמנט מרכזי בחייהם של רוב האנשים, וברוב המשפחות זוגיות טובה חיונית לתפקודה התקין של המשפחה. כשאנחנו חווים משבר בזוגיות, המשפחה כולה סובלת. לכן חשוב, בפרט להורים, לטפח את הזוגיות שלהם. כי המודל הזוגי שהילדים רואים בבית הוא המודל הבסיסי והאוטומטי שיטמיעו. דרכו נוכל ללמד אותם, בלי יותר מדי כוונה ומילים, מהי זוגיות טובה. אם נחייה את חיינו וננהל את משפחתנו בזוג, כצוות שמתפתח יחד, שמתחשב זה בזה ועוזר זה לזה, יגדלו סיכויי הילדים שלנו לחקות את הדפוסים הללו ולאמץ אותם.
הנה כמה תחומים החיוניים לקיומה של זוגיות טובה. כדאי להקפיד לטפח את התחומים הללו, הן בזוגיות עצמה והן בקשר שלנו (כזוג או כיחידים) עם הילדים:
• תקשורת. תקשורת היא לא בהכרח מילולית. כדי לקיים תקשורת טובה עלינו להיות קשובים אל בן הזוג שלנו, לבטא במפורש ובצורה נעימה את רצונותינו וצרכינו וגם לדאוג "לאוורר" את הדברים הרעים. אם אנחנו כועסים, חוששים, דואגים וכו' – חשוב שנדע לומר זאת, כדי לבקש עזרה אם צריך או סתם לשם הפורקן. ילד שרואה באופן יום-יומי איך מתנהלת תקשורת בונה ומכבדת לומד לקיים אותה בעצמו עם האנשים החשובים בחייו. היום אלה הוריו, אחיו, מוריו וחבריו, ובעתיד – בת או בן זוגו.
• הדדיות וגמישות. חשוב שתהיה חלוקת נטל הוגנת בבית. לדוגמה, אם בני הזוג החליטו שאחד מפרנס והשני נשאר בבית זה בסדר, אך חשוב לזכור שלנהל בית ולטפל בילדים זו עבודה לא פחות קשה מכל קריירה מחוץ לבית. לכן בין אם רק הורה אחד מפרנס ובין אם שני ההורים, חשוב שאף אחד לא יקרוס תחת העומס. בקשו וקבלו עזרה זה מזה, והתגמשו. התנהלות נוקשה לפי תכנית מוגדרת מראש יכולה לדכא אתכם, גם כאינדיבידואלים השואפים למימוש עצמי, גם כבני זוג וגם כהורים. עוזר מאוד לזכור כי שום דבר אינו סוף פסוק, ואם יש צורך לשנות את לוח הזמנים השבועי, או את הבחירות הגדולות בחיים (מקום עבודה, לימודים וכו') – כדאי להתגמש, כך שכל צד בזוגיות ירגיש מטופל ומסופק יותר.
• אהבה. לחלק מהאנשים זה מובן מאליו, לחלק לא. בכל אופן הכוונה כאן אינה בהכרח לאהבה שבלב, אלא להתנהגות אוהבת בקשר זוגי. מחווה של אהבה היא לא בהכרח מחווה רומנטית, אלא כל הבעת דאגה ואכפתיות. הקפידו להתבונן בבן הזוג שלכם ולהקשיב לו. אם הוא עצוב או לא מרגיש טוב – עזרו לו, טפלו בו, פנקו אותו. אם הוא לחוץ וצריך פורקן ושחרור – פרגנו לו ותציעו לו לצאת עם חברים בזמן שאתם נשארים עם הילדים. מעבר לעזרה הספציפית בעת הצורך, כשאתם מקפידים להתייחס באהבה לבן או בת הזוג, אתם גם משרים אהבה על סביבתכם, והילדים יוצאים נשכרים פעמיים: הם גם לומדים איך לבטא אהבה הלכה למעשה, וגם נהנים מהאהבה ששורה בבית.
אם הזוגיות שלכם סובלת מקשיים ומהמורות, אין פירוש הדבר שאתם בהכרח מנחילים לילדים דפוסי זוגיות הרסניים! כל זמן שתקפידו למקד את הקשיים, לטפל בהם ולדבר עליהם, וכל זמן שתהיו מכוונים לפתח את הזוגיות ולשפר אותה – אתם בדרך הנכונה. כך הילדים לומדים שמערכת יחסים טובה אינה מובנת מאליה, ושחיוני לתחזק אותה ולעבוד עליה. ואל תשכחו: התייחסו לבני זוגכם ולילדיכם כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם.